פגשתי לראשונה את נתיבה בשנת 2000. חלק מעבודת הגמר שלי נסב עליה. ישבנו
שעתיים לשוחח ולשתות קפה ב'תיאטרון ירושלים'. שעתיים שבמהלכן נכבשתי כליל בקסמה.
מנתיבה אי-אפשר להתעלם ; אישיותה המוחצנת, הדיבור הישיר נטול המסכות, החריפות
שלה. לא רואים כל יום אישה מבוגרת עם כזה טמפרמנט.
אבל נתיבה היא לא סתם אישה בת שבעים +. היא אדם מלא ניגודים, אישה שמעולם לא
הלכה אחרי הזרם, אישה שהגשימה את הציונות במו ידיה בשדה הקרב, אישה שנושאת עד היום
את הפצעים הנפשיים שהותירה בה המלחמה, אישה שמדברת על כל זה. בלי מחסומים, בלי
טיוחים, בלי האדרה.
במשך כשלוש שנים אספתי חומר רב מכל מקור מידע אפשרי על דמותה ופועלה של נתיבה,
שמהווה את הבסיס לאתר הזה. במקביל אני אוספת עוד ועוד חומרים שיתווספו לאתר באופן
קבוע.
אני מודה לכל האנשים שעזרו (ועוזרים) לי בהקמת האתר, לכל המרואיינים שהקדישו
מזמנם, ובראש וראשונה- לנתיבה. שפתחה בפני את דלתה וליבה.
אתר זה מוקדש לה בהערכה אין-קץ.
מיכל הרדוף
ניו-יורק, 2002