מיוחד, ובחדר האוכל יש בשבילכם, את המילה "אוכל" לא
יכולתי להוציא מהפה, אז אמרתי יש בשבילכם "קפה". יש "קפה"
בשבילכם. אולי הכי טוב שאחד יילך ויביא את זה להנה, ונשתה פה. טוסקה - אתה תלך,
רציתי להגיד לו את זה בטון כזה, שהוא יבין שאני אומרת לו, שאתה האיש שלי, שאני
סומכת עליך, אני יודעת שתמיד אפשר יהיה לסמוך עליך, אחרי היום, ומגטוזי, ובוגרד,
אתם שניכם תלכו עם טוסקה ותראו אולי אפשר להביא את האוכל להנה, אף אחד לא רצה
לשמוע על האוכל. הם יילכו עם טוסקה, אבל הם יעזרו לו בקפה, בסדר. יהיה בלי אוכל.
כשהם הלכו שלושתם - אמרתי לכולם: הם היו בסדר. שלושתם.
היו מאה אחוז. מה היינו עושים בלעדיהם. אף אחד לא זז. גם אהרונצ'יק היה זהב. מי
היה מאמין עליו. אף אחד לא עונה. אבל שלא תחשבו שאם היו גם לכם רובים, אז אתם לא
הייתם מתנהגים אותו דבר. פשוט - בלי רובים, בלי נשק, מה אפשר לעשות. ובמקום כזה -
בלי רובה! זה הכי גרוע. אני הייתי מתה. אם זה היה קורה לי, אני חושבת שהייתי
משתגעת. בגלל זה אתם מרגישים כך עכשיו. אני לא יודעת אם הייתי במקומכם, אם הייתי
מחזיקה מעמד. אבל זה המלחמה. חלק מהמלחמה זה גם לדעת לסגת. לדעת לצאת מהתנאים
שהאויב דוחף לך. וזה שאת למשל, יעל, בלי נשק ובלי ידיעות, ובלי כלום, ממש כלום,
יכולת להילחם כך על החיים שלך ועל החיים של מלכ'ה, ובעיקר של שורה'לה. זה בדיוק
כמו להילחם עם רובה ביד. את חושבת שלא ראיתי איך לא הפסקת לדאוג להם? וראיתי
שהדיבורים שלי מתקבלים, שמתחילים להקשיב לי, שזה בדיוק מה שהם היו צריכים, בדיוק
זה, שמישהו יבוא, וידבר, ויחשוב אתם בקול רם, נבלות הממ"כפים, אף אחד מהם לא
היה לו אומץ לעשות את זה, בשבילי, ופתאום זה קם, נזכר במשהו, והתחיל לדבר, ולשאול,
ולהביע "רק את דעתו", והשני, זה שתמיד מפריע לו, נכנס באמצע, והפריע לו,
ואמר מה שהוא חושב, והשלישי התערב, והרביעי, ולאט-לאט קמה המהומה הרגילה, והתחלנו
גם להתחכם, בעיקר על הפוזות של איך ששכבו כשתפשו מחסה, איך הכניסו את הראש
עמוק-עמוק לתוך האדמה, ואיך-ש, ואיך-ש, ואיך-ש, וחיים גורביץ אמר שיש לו חור של
כדור בשרוול, ושבחיים שלו הוא לא יתקן את זה, חור כזה לא מתקנים, ומלאכי אמר הברוך
הכי נורא היה תיכף בהתחלה, שהתרח הזה, ארנון זרק ת'תרמיל-צד, יה-אללה, איזה
מטומטם! מה חשבת? שיהיה לך יותר קל? וארנון אמר לו אתה יותר טוב תשתוק. אתה חושב
שלא ראינו שזרקת את הרימון סגור? ראינו אותו באוויר טס ככה, בלי המנוף מתנפנף?
אופה ! החיילים המנוסים שלי. הם כבר יודעים איך נראה באוויר רימון פולני סגור או
פתוח. כמה חיילים כאלה יש היום בכל הארץ? אלפיים? אלפיים וחמש מאות?
ולאט-לאט
- כולם דיברו וצרחו ביחד ואיך לאחד הקוצים היבשים מהקייץ שעבר - הכי הפריעו לו,
ואיך לאחד התחשק באמצע להדליק סיגרה
240