לעצמם מדורה, בשביל הפנטזייה. קפה. ששליק. חגיגה. לפני שהגענו
ממש למקום איפה שהשארתי את אהרונצ'יק גוסס, לבד בעולם, ולא מצאנו אותו, והיבטנו
הנה והנה, והמדורה היתה משמאלנו, אז אחד מהחבר'ה, פולדה, רץ אלי, ובשקט-בשקט, ובלי
אוויר, אמר לי: במדורה, במדורה, תראי. כולנו היבטנו - משהו לבן הבהיק בתוך המדורה,
בתוך האש, וראינו את הגוף של אהרונצ'יק דרך הזרדים הבוערים והבנו מה זה היה הריח.
והתחלנו לפרק את הזרדים. הלבן שהבהיק היתה הגופייה שלו. רק הגופייה נשארה עליו. כל
הגוף שלו היה מרוסק, מבוטש, הגולגולת מנופצת, מבוקעת. האוזניים, העיניים, האף,
הכפות, הכל חתוך ומרוסק ברשע, ברוע, ולא במקום, והבטן מבוטשת, וחרוכה. הבטן כבר
כמעט תפשה את האש. והפנים. בפנים רציתי לראות רק דבר אחד. רציתי לראות בפנים שלו
מה הוא אומר לנו, רציתי שהוא יגיד לנו מה היה, שיגיד לנו שהוא כבר היה מת לפני שהתעללו
בו, אבל לא ראיתי כלום. אפילו סבל לא ראיתי. רק - אלם. הוא שתק. אהרונצ'יק. שתק
נורא. ביקעו לו את הגולגולת. עם קת של רובה בטח. כל השאר - זה סכינים. זה מה שהם
עושים למתים שלנו. עם סכינים. כולם עמדו מרחוק, נורא מרחוק, אפילו אלי לא העיז
לעבור את המטר שהפריד אותי מכל השאר. ואני, על הברכיים, ניסיתי, מה ניסיתי, לא
ניסיתי כלום. לא הבאנו אתנו כלום. בשביל לנקות אותו, או לכסות אותו. לא חשבנו שכך
נמצא אותו. מוכרחים לעשות משהו. אלי היה הראשון שהתחיל במשהו. הוא אמר לי, בשקט,
באבל, את רואה מה זה? 500 ערבים לא יכלו לחסל אותכם? אבל את זה הם כן יכולים
לעשות. זה לא אויב. זה לא מלחמה. זה טינופת. זה נורא. אנחנו בטינופת אחת גדולה.
אמרתי
לשני חבר'ה שיתרחקו להבטחה, ויביטו לצדדים, ובעיקר לעבר הבריטים, שאולי הם בכלל
מתכוונים לבגוד בנו, ולירות ישר עלינו, עכשיו שאין אף ערבי בשטח, אסור לסמוך
עליהם. שאר החבר'ה - שיתפזרו ויחפשו על הרצפה מלאים, מחסניות, את הבגדים של
אהרונצ'יק. אני ואלי נארגן את האלונקה. הלב דפק לי, והרגליים ממש רעדו לי: איך
בכלל הסכמנו לסמוך על הבריטים. להיות איפה שאנחנו, עם אויב שעושה דברים כאלה, ובלי
אפילו כדור אחד, אפילו לא רימון אחד. אז מה אם שאול הררי נמצא אתם. איך הסכמנו
לסמוך על הבריטים. רק אלהים יודע. שומר פתאים אדוני. רק אחרי כן נודע לנו שבאותו
יום היה בירושלים פיצוץ בן-יהודה.
אין-אונים
טוטלי, אין-אונים אמיתי, סופי - זה הדבר שעושה לך הרגשה כל-כך איומה, חלומות רעים.
חלומות רעים לכל החיים. פעם אחת בחיים אתה נמצא במצב מקסימלי כזה של אין-אונים -
ואחרי זה כל החלומות
250