להציע לך לבוא אתנו. מה פתאום שאני אקח אותך, אגזול אותך
מהמשפחה שלך. ואני אמרתי לו, תיארתי לי. והוא אמר, בטח כל השבט שלכם התכנס כדי
לשבת אתך? ואני אמרתי, אה - המשפחה, כן. בטח. אין לך מה לדאוג, הם - לא דואגים לי.
והוא אמר, מה את באה אליהם בטענות? סיפרת להם איפה את - לא. ואני אמרתי נכון, אני
באה בטענות סתם, לכל העולם. אני באמת לא יודעת מה אתי. אחרי זה אמציה סיפר לי קצת-קצת,
על רגל אחת, מה הולך. הם מקימים גדודים. הם רוצים להקים שני גדודים חדשים, את
החמישי והשישי, ואין להם אנשים. את כל הרזרבה לוקחים ל"הגנה". סופית.
מקימים יחידה גדולה בתל-אביב, עם שמעון קוך, שמעת עליו? כולם יהיו מהרזרבה, והוא
המפקד שלהם, אז זה יהיה ממש פלמ"ח, אבל לא כפוף למטה הפלמ"ח. יחידה
עצומה. איזה מין בריגדה. כמה גדודים בבת אחת. ולא נותנים לאלה ללכת לפלמ"ח.
אפילו לא ליחידים. ובן-גוריון לא נותן לפלמ"ח - בכלל כלום. לא כסף. לא נשק.
לא בגדים. ולא מביא אותם בחשבון בתוכניות הגדולות. הולכים להתחיל בתוכניות גדולות,
את זה אמציה אמר לי בשקט- בשקט, מטעמי קונספירציה כמובן, בתוך מטה הפלמ"ח –
הוא נזהר ! וממה? כל הארץ כבר דיברה על זה. ואמציה אמר. אז הם - המטה של הפלמ"ח
– החליטו בכל זאת כן להקים את הגדודים החדשים, החמישי והשישי, אבל מתוך האנשים
שכבר ישנם. תארי לך. איזה צעקות. כל הבוקר ישבנו על זה. הם רוצים שכל פלוגה תיתן
כך-וכך ממ"ממים וכך-וכך ממ"כפים. וגם הכשרות שלימות. ואצלנו, בגדוד
הראשון - זהב, אבל את יודעת איזה צעקות הקימו מהגדוד שלך, מהשלישי? כבר מחודש שהם
מתאוננים שאין להם מספיק, שכל הזמן נהרגים ונפצעים, וכל הזמן הולך הנשק, ואותו דבר
בנגב, וברביעי בירושלים, גם כן כל הזמן נהרגים ונפצעים, ומההתחלה לא היה מספיק,
ולא נותנים לגייס חדשים. אפשר להשתגע, אני אומר לך. אז במצב כזה - לך תוותר מהפלוגה
שלך על 2 ממ"ממים, על 6 ממ"כפים. בן-גוריון לא אוהב את הפלמ"ח. הוא
לא מאמין לפלמ"ח. סיפר לי חבר קרוב שלו, שבן-גוריון בטוח שיש לפלמ"ח
"קופה ב", עם מליוני לירות. והוא בטוח שיש לנו בסליקים שלנו מספיק נשק
כדי לעשות מלחמה עולמית. אמרו לי שכך הוא אמר: אז לא בוער. לא מוכרחים להוסיף
לפלמ"ח נשק. לא דחוף. ואמציה אמר, אני לא יודע, מה שאני בטוח זה, שאף אחד בכל
הארץ הזו, לא יודע מה יש, ומה אין. ואיפה. אני בטוח שמסתירים אחד מהשני. ואני בטוח
שבטח יש סליקים שאף אחד לא זוכר עליהם. ובטח מסתירים. לא אומרים הכל. ובינתיים
נהרגים. מה שאני בטוח זה שאלה מנוולים ואלה מנוולים. ואני כבר לא יודע לצד איזה
מנוולים אני. אמציה היה מפא"יניק. והמפא"יניקים היו תמיד מקופחים
בפלמ"ח. ובאופן טבעי הם מצאו בפלמ"ח יותר חסרונות מאחרים. היתה להם יותר
ביקורת מלאחרים. ובאופן טבעי - ההאשמות שלהם לא הלכו יותר גבוה מהמטה של
הפלמ"ח. הם בכל זאת היו נאמנים לפלמ"ח,
350