וכשאף אחד מהם לא עזר, לא היינו מתביישים לבקש עזרה מחבר.
מאיפה אתה מגייס את הכוח לעזור, ואת הרצון, ואיך אתה לא מתעצבן עליו - מי יודע.
אתה רץ וקופץ להגיש עזרה, ומוציא את הנשמה שלך, ולא רק שאתה לא מקלל, אתה אוהב את
הרגע הזה, ואתה תזכור אותו לנצח, ותתגעגע אליו, ותתרפק עליו, ובכל הרגעים הקשים
שלך בעתיד, אתה תיזכר בו, ותנסה למצוץ ממנו עוד "עזרה". וזה מדובר, גם
על הרגעים שאתה עזרת וגם על הרגעים שעזרו לך. אתה שומר ונוצר בלב שלך, במקום
שטמונים האוצרות הכי גדולים שלך, גם איך הוצאת את הנשמה שלך בשביל חבר וגם איך חבר
הוציא את הנשמה שלו בשבילך. זה הדברים הטובים שאתה לוקח אתך מהמלחמה לחיים. זה
השלל שלך. הנכסי-צאן-ברזל שלך. שיהיו אתך כל החיים, שיהיו "אתה" מעכשיו
והלאה. ואל תשכח, בבקשה, להביא אותם בחשבון, כשתעשה אותו, את החשבון, אם היה כדאי,
בשביל מה היה צריך את כל זה, וכשיתקוף אותך המצברוח של המקופח, מה עם הנטל השווה,
מה החארות האלה מסתובבים להם בעיר, למה לנו לא נותנים שיקום. אז אל תשכח להיזכר
ב"שלל" שלך, ב"שלל" שלך החוקי. אתה הוצאת הרבה
"שלל" מהמלחמה.
[יד]
אלי
לא יוצא לי מהראש. עוברות שנים והוא כל הזמן אתי. לא חשוב מה שאני עושה - אלי
פתאום בראש שלי. כל פעם - כאילו שהוא בא לבקר אותי. לא ראיתי אותו שנים. באף כנס
של הפלמ"ח, מעניין. רק פעם אחת פגשתי אותו, כמה חודשים אחרי השחרור מהצבא,
ברח' אלנבי בתל-אביב, והוא אמר לי: יה-אללה, את עוד לובשת את אותה החולצה ? מי
יודע איפה הוא עכשיו, מה אתו, איזה ילדים יש לו. הוא היה בן-אדם נהדר. ושם, בתנאים
ההם. אז בטח גם היום. מוכרח להיות כך. הוא היה הרבה יותר מבוגר מכולנו, עם שיער
מתדבלל כבר קצת, נסוג מהמצח, ובשטח מהמצח ואל מרכז הגולגולת. ואני לא בטוחה, אבל
נדמה לי שהיה לו נסיון קודם, קרבי, ב"מקי" הבלגי או משהו. זה שאני לא
בטוחה זה בגלל שאת כל אלו שבאו טריים מ"הגולה" - לא שאלנו כלום. היה
איזה מין חרם על העבר שלהם. הגולה זה היה - "רע". אז לא מדברים על זה.
היה עליהם כתם. הם כביכול היו צריכים להתבייש בעובדה שהם לא היו אתנו כאן בילדות.
הם לא היו אתנו יחפים, עם מכנסיים קצרים-קצרים, ולא היו אתנו בשפת-הים,
ב"רחבה", ולא צרחו-שרו אתנו בליל שישי, בצריף, ולא בילו בקייץ כמה
שבועות בקיבוצים, בעבודה חקלאית, ולא היו כמונו - גסים, "עבים",
לאומיים, הכי טובים מרומא ועד טוקיו, ולא היו כמונו שטופי-מוח, לוהטים למות על
מזבח המולדת. ובמקום כל זה היה להם בעבר שלהם - גולה. השואה. יהודים. מכנסיים
שלושת-
70